Boshet 004 Sleep Furious CD

Dark and heavy hardcore, with female vocals and personal lyrics. Someone once said this sounds like Tragedy meets Submission Hold. Recorded in April 2003 at the Mapakh by Moshe Grushka. Mixed and released a year later. 200 factory-pressed CD-Rs printed in total, 50 with hand silk-screened gatefold cardboard cover. To be released on 12" in 2006 by Civilisation Records in Germany. (English) (3.5 Euros/$4.5/20 shekels)

Track list: 1. Water & Wind 2. Sometimes 3. We 4. Maybe 5. Criticizing 6. Feels Like 7. Earth 8. Long Day 9. Searching 10. As I 11. I Used To 12. Fire

Reviews:

שרון אריאלי, עיתון העיר, אוגוסט 2005
לפני כמה שבועות כתבתי בהקשר של להקת הפאנק-פופ Man Alive, שלמזלנו מצב ההארדקור יותר טוב. והנה, לא עברו שבועיים ונחת הדיסק המצוין הזה, שמכיל שני אלמנטים שמאוד אהובים עליי: פוסט פאנק עצבני וזמרת. ביחד, הסליפ פיוריוס הם התזכורת לכל מי ששכח שסוניק יות' בתחילת שנות ה-80 הכניסו צלם חזיר חי להיכל, ואחר כך שחטו אותו ושתו את כל הדם. הסולנית, שנראה לי ששמה הפרטי הוא עדי וזה כל מה שאני יודע עליה לצערי, היא כנראה מעריצה היסטרית של קים גורדון, ומעצם זה שאני מזכיר אותה באותה שורה עם גורדון, אפשר להבין שהיא מעריצה די מוצלחת. והיא גם כנראה כותבת את הטקסטים, ובכלל, היא נראית לי כמו אחת שבקצה כל אצבע מסתתרת לה ציפורן אימתנית באורך של 30 ס"מ ששורטת את הבטן והופכת את הקיבה. לא הייתי רוצה להיות זה שבטעות בגד בה או סתם עשה לה משהו רע. לא הייתי רוצה להיות ברדיוס שבו הגיטרות המצוינות באלבום הזה מתחברות לבס-תופים ומקיפות את המאזין באש, המון אש, כאילו הגיהנום ירד ארצה. בעצם, לפי הטמפרטורה בארץ הזאת, סליפ פיוריוס רק מתרגמים את מזג האוויר לטקסטים ולחנים זועמים שכנראה כבר לא יזיזו לאף אחד. למה? כי הקהל יעדיף את הפוזה של בוטן מתוק בקרקס על פני הלבה הכנה שנשפכת מסליפ פיוריוס. ואולי זה מפני שלמיטב הבנתי, הלהקה כבר בכלל לא קיימת, והאלבום יצא בעצם לפני שנה ורק עכשיו הגיע אליי, כי מה לעשות, גם עולם ההארד קור נבנה על גשרים של קשרים. אז רק שתדעו, אתם לא חייבים להסתפק בבוטן מתוק בקרקס או בדבק או בכל שאר הדברים הזוועתיים שקוראים לעצמם אלטרנטיבה, והדבר היחיד שטוב בהם זה שהם שרים בעברית. יש את הסליפ פיוריוס למשל, או את ed למשל, ששומעים את אותה מוזיקה כמו שבוטן מתוק בקרקס שומעים, רק שמה לעשות, אנחנו חיים בעידן שבו הפרקטיות קובעת: בציפורן של עדי מהסליפ פיוריוס יש כמויות של רוקנ'רול שגדי אלטמן הוא רוני סופרסטאר מולם.